תקציר:

"חָלַמְתִּי חֲלוֹם עַל חָתוּל", אָמְרָה מַעֲיָין לְעַלְמָה. "גַּם אֲנִי", אָמְרָה עַלְמָה. "הוּא הָיָה צָהֹב", אָמְרָה מַעֲיָין. "הָיוּ לוֹ עֵינַיִם כְּחֻלּוֹת", אָמְרָה עַלְמָה. מַעֲיָין וְעַלְמָה הִבִּיטוּ זוֹ בָּזוֹ – וּפִתְאוֹם הֵן אָמְרוּ מַהֵר, בְּיַחַד: "אֵין פֹּה רֶגַע בְּלִי חָתוּל!" -- מאתר ההוצאה