תקציר:

על שלושת סיפוריה של הגַלֵיאוֹן הנושאת את סמל המוות מתהלכים אנשים עם חלום.

שמיים אינסופיים ומרחבי אוקיינוס מקיפים מכל עבר, מציפים נחמה. אבל כשהעבר חוזר להכות, כשסדקים נוצרים בחומת האמון וכששְבועות מופרות - הכול משתנה.

געגוע, כאב, בגידה ושליחות מתערבבים לעיסה אחת מבלבלת, פורצים את הגבולות ומטשטשים את המטרה אף לנגד עיניהם של אלה ששרטטו אותה.

"השמש אינה נוהגת להתחשב באבות צעירים ומודאגים."

בלנקה

"אני לא יכול להבטיח לך דבר כזה. כואב לי מדי. אני פוחד שלא אוכל לעמוד במילתי."

יצחק

"ניסית פעם, קפטן? בעוד כולכם השארתם על האדמה הארורה רק אפר, הוא השאיר בת ואישה. חיות וקיימות".

עזריה

"הפקדת בידיי את אחד מהגדולים שבסודות הממלכה הקתולית, הזה מלכותך. לא, איני יכול לפרוש לי לחיי הפרטיים ולהפקיר את סוד הזהב לכל אחד שיבוא בעקבותיי".

לואיס

רנסאנס – לידה מחדש

בתקופה שבה מתחיל העולם להתעורר לאיטו מחשכת ימי הביניים והתרבות והקדמה תופסות את מקומה של הבורות, מתגעגעים פליטי האינקוויזיציה מן האפר - ממש כמו עוף החול - וחוזרים אט אט למורשתם, לעמם, לעצמם.

נולדים מחדש.

"למרות כל הצרות, הרדיפות, הפוגרומים והגירושים, מתרומם העם היהודי מן האפר ומן העפר, כשהוא מפואר יותר וחזק יותר."

רבי שמואל פלאג'י